מאמר רישום אקדמי

רישום אקדמי ותורת הפרספקטיבה

רישום אקדמי– מה זה?

רישום אקדמי הוא שיטת רישום אוניברסאלית המבוססת על תורת הפרספקטיבה, שמקנה כלים מקצועיים המאפשרים לאמן לרשום אובייקטים מתוך התבוננות מושכלת וידע שיטתי ומובנה. רישום אקדמי הוא כלי מקצועי לאמנים–יוצרים, באמצעותו הם יכולים להעביר אל הדף כל אובייקט– בין אם מתוך התבוננות ובין אם מהדמיון– בצורה מדויקת, וליצור בדו–מימד המחשה ריאליסטית של תלת–מימד.

כאשר האמן מבין לעומק את חוקי הפרספקטיבה, את האופן בו מתבוננים ומנתחים אובייקט מבחינת קונסטרוקציה, פרופורציות, נפחים והצללות, וכיצד מעבירים אובייקט מהמציאות אל הדף, הוא אוחז בידו את השילוב המושלם בין התבוננות– מודעת, מושכלת, מעמיקה, לבין ידע– מקיף, אוניברסאלי, מובנה. שילוב זה הוא בסיס שיטת הרישום האקדמי, והוא מציע לאמנים כלי יישומי ומעשי באמצעותו יוכלו לבטא את רעיונותיהם היצירתיים, לא רק דרך העתקה עיוורת, אלא בהתבסס על ידע מעמיק והבנה של חוקי הרישום.

אין להסיק מכך שרישום אקדמי מתאים רק לציירים ריאליסטיים. זהו כלי אוניברסאלי עבור כל צייר וכל סגנון ציור.רישום אקדמי מעניק לאמנים מיומנות מקצועית ותשתית יציבה ומבוססת ליצור בתוכה בחופשיות. לאחר שהאמן התמקצע במיומנויות הרישום והציור, ומבין בצורה מדויקת ומובנית את האופן בו נכון לרשום כל אובייקט, הוא פנוי לפתח את הסגנון האישי וטביעת האצבע הייחודית שלו, לחקור כל נושא אמנותי ואף ליצור שפה חדשה משלו.

כאשר מאחורי הכישרון, הדמיון והיצירתיות מצוי ידע אמיתי ואוניברסאלי, הציור הופך מיצירה מקרית חולפת, לאמירה עקבית ומנומקת, המשלבת בין השראה לבין מיומנות.

ההיסטוריה של רישום אקדמי

טכניקת הרישום האקדמי התפתחה בתקופת הרנסנס. מוסד הכנסייה רצה להעצים את גודל המבנה בו שכנה הכנסייה, בכדי ליצור רושם רב יותר על המאמינים, ולכן ביקשו מהאמנים של אותה תקופה לצייר המשך והרחבה של מבנה הכנסייה על גבי הקירות הפנימיים שלו.ציורים אלה שעשו שימוש בחוקי פרספקטיבה והבנה של עומק ותלת–מימד, יצרו תחושה ריאליסטית של העצמת גודל ועומק והיו בעלי אפקט עוצמתי על המתפללים.

ההבנה של פרספקטיבה עברה עם השנים תהליכי שינוי והתפתחות. היא התחילה אמנם מרישום וציור של גופים וחללים בסיסיים יחסית, אך ברנסנס המאוחר כבר ניתן לראות כיצד יכולת זו הלכה והשתכללה גם בגופים מורכבים יותר (ובעיקר– גוף האדם). המיומנות והדיוק הריאליסטי, יחד עם חקר האנטומיה של גוף האדם, אפשרה לאמני הרנסנס לצייר את גוף האדם בצורה פחות אינטואיטיבית ונאיבית,אלא תוך ניתוח והבנה של חוקיות הרישום ומכאן התפתחו העקרונות התקפים גם היום, של רישום אקדמי. רישום אקדמי מושתת על הבנה, ידע וחוקים מוסכמים, והוא מאפשר להגיע לרמת יכולת ומיומנות גבוהה ביותר בציור פיגוראטיבי, תוך שמירה על דיוק אנטומי, יחסי גופים בחלל וחוקי פרספקטיבה.

חשוב לציין כי מקומות שונים על פני הגלובוס התייחסו לפרספקטיבה ולתפיסת נפח ועומק בצורה שונה. מבחינת פרספקטיבה ניתן לראות שתי גישות עיקריות: הגישה האירופאית שמתאפיינת בפרספקטיבה קווית, אשר בונה את תחושת העומק בהתייחס לקו האופק בציור. טכניקה זו מאפשרת ליצור עומק בצורה מדעית, מדידה ומדויקת. הגישה הנוספת היא הפרספקטיבה האווירית הנהוגה בציורי המזרח הרחוק. לפי גישה זו הריאליזם והדיוק בהמחשת המרחב אינו העיקר, אלא יצירת ‘תחושה‘ של עומק ומרחב.

מבחינת הבנה והתייחסות לנפחים אנו יכולים לראות גם כן שתי מגמות שהתפתחו במקביל, ומציעות גישות מעט שונות מבחינת בניית גופים ונפחים: האסכולה הדרומית (הכוללת בעיקר את איטליה וספרד) תופסת נפח דרך קווים אליפטיים ורכים. האסכולה הצפונית (גרמניה, הולנד, רוסיה) תופסת נפח דרך מישורים, כלומר דרך קווים ישרים וחדים. שתי הגישות שונות אמנם בטכניקת העבודה, אולם התוצאה בסופו של דבר דומה, ומאפשרת ליצור תחושת תלת–מימד ריאליסטית על גבי נייר או בד.

החשיבות של רישום אקדמי

רישום אקדמי הוא טכניקת עבודה מובנית ומוגדרת, המאפשרת לאמן לרשום כל דבר שהוא, מהתבוננות או מהדמיון, ברמת דיוק וריאליסטיות מקסימאלית. דרך חוקי רישום אקדמי ותורת הפרספקטיבה, לומד האמן ‘איך לראות‘ אובייקט– בין אם מדובר בנוף, בעצם דומם, או בגוף האדם– ולהעביר את הדברים מהמציאות אל הרישום. חוקים אקדמיים אלה דרושים מכיוון שיש הבדל בין ההנחה המוקדמת שלנו כיצד יש לרשום את האובייקט, לבין איך שנכון לרשום אותו בפועל.

כדי להסביר יותר נקודה זו, נסו לצייר קובייה. רוב הסיכויים שציירתם קובייה אשר כל פאותיה שוות. אולם כאשר מתבוננים בקובייה, הפרספקטיבה והעומק גורמים לכך שחלק מן הפאות נראות קצרות יותר מאחרות. במקרה זה הקובייה הרישום הושפע לא ממראה הקובייה בפועל אלא מההנחה המוקדמת איך הקוביה אמורה להיראות.. למידה והבנה של רישום אקדמי מעניקה כלים מוגדרים להתבוננות וניתוח אובייקט, כך שההנחות המוקדמות שיש לאמן אינן משפיעות על היכולת שלו לראות באמת את האובייקט שלפניו, ולרשום ייצוג מדויק וריאליסטי של האובייקט.

נקודה נוספת וחשובה לא פחות היא כאשר במהלך העבודה על רישום וציור, האובייקט משתנה באופן כלשהו. למשל כאשר רושמים דמות והיא משנה מעט את התנוחה שלה, כאשר רושמים בגד והרוח מזיזה את מיקום הקפלים, כאשר מציירים נוף וכיווני האור והצל משתנים וכדומה. עבור הצייר ‘המעתיק‘, אין אפשרות להתאים את עצמו לשינוי ולהמשיך ברישום. לעומתו אמן הפועל לפי חוקי רישום אקדמי, הוא בעל יכולת לשלב בין התבוננות לבין ידע, והוא יכול לנתח את האובייקט, להבין את השינוי וליצור התאמה המאפשרת להמשיך בעבודתו, תוך שמירה על דיוק ברישום.

לאחר שהאמן תרגל את חוקי הרישום והפרספקטיבה וצבר ניסיון, היכולת שלו לנתח את האובייקט הופכת להיות פעולה אינטואיטיבית וטבעית עבורו. בנקודה זו האמן למעשה מצויד בכלים מקצועיים ומעשיים שתקפים תמיד, וכעת מחשבותיו אינן מופנות להיבטים הטכניים של הרישום והוא פנוי ליצור, להתבטא וליישם את רעיונותיו. זהו הרגע בו ההשראה יכולה להגיע לשיאים חדשים– כאשר היא נשענת על ידע מעמיק וטכניקת עבודה מובנית, שמאפשרת לאמן את החופש ליצור סגנון ושפה אישית משלו.

לימודי רישום אקדמי

רישום אקדמי החל כאמור באיטליה בתקופת הרנסנס, ומשם התפשט גם למדינות אירופה והאימפריה הרוסית. לימוד רישום אקדמי הוא למעשה פיתוח כלים מדויקים לרישום וציור, המבוססים על ידע אוניברסאלי, על מסורת שהוכיחה את עצמה לאורך מאות שנים ועל דורות של אמנים ומורים. בישראל לימודי רישום אקדמי כמעט ואינם קיימים, ובית הספר ‘נקודת מגוז‘ הוקם על מנת לתת מענה לחוסר זה, במטרה לאפשר לאמנים ויוצרים לקבל כלים מקצועיים ואוניברסאליים של רישום וציור.

לימוד רישום אקדמי נעשה בצורה מובנית ושיטתית, כאשר כל שלב בלימוד מבוסס על השלב הקודם לו. הלימודים נכנסים לעומק עולם הרישום והחוקיות שלו, החל מהקניית הרגלים נכונים לעבודת הרישום (למשל עמידה מול כן הציור, אחיזה נכונה בעיפרון וכדומה), דרך לימוד חוקי הבסיס של רישום אוניברסאלי ועד פיתוח הבנה מעמיקה של חוקי הפרספקטיבה. הלימודים מתחילים בפיתוח מיומנויות לרישום אובייקטים בסיסיים וגופים פשוטים, ממשיכים ברישום של אובייקטים מורכבים יותר, בדים וגופים אמורפיים ומתקדמים לרישום של גוף האדם. עם השלמת הלימודים מחזיק האמן בכלים שיאפשרו לו לרשום בצורה מדויקת ונכונה כל דבר שהוא, ויעניקו לו גם את הבסיס הנדרש ללימוד ציור אקדמי.

המאמר נכתב מטעם בית הספר נקודת מגוז– בית הספר היחיד בארץ לרישום וציור אקדמי. נקודת מגוז מקיימת קורסי רישום וציור אקדמי למתחילים ולמתקדמים, מעבירה קורסים מקצועיים לאנשי מקצוע מתחום העיצוב והאמנות, ומקיימת מכינה ייחודית המבוססת על חוקי הרישום האקדמי, המיועדת למעוניינים להתקבל ללימודים גבוהים במקצועות עיצוב, אדריכלות ואנימציה